איזה סוגי שופרות קיימים? איך מכינים שופר? מהיכן מגיעות הקרניים? כמה סוגים קיימים? והאם יש הבדל בצליל? בואו נעשה קצת סדר.
כל הקרניים שמשמשות אותנו לשופרות הן תוצר לוואי של אכילת בשר החיות. המסה הגדולה של קרני איל מגיעה ממרוקו, לאחר חג הקורבן, שבו נהוג שכל משפחה מכינה את בשר הכבש למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים. חיות אינן מגודלות ואינן נשחטות בשביל הקרניים שלהן.
האיל הוא כבש בוגר (להבדיל מהאייל ששייך למשפחת הצבאים), ואנו מצווים לתקוע בקרנו מלכתחילה, כלומר שופר איל זו צריכה להיות הבחירה הראשונה. השימוש בקרן של איל מקורו בעקידת יצחק, כאשר אברהם עקד את האיל שנתפס בסבך במקום את בנו בכורו. רוב הקהילות ובתי הכנסת משתמשים כיום בשופר זה.
שופר הנפוץ ביותר, בעל ידית ארוכה שעברה יישור. בשל אורך קדח ארוך יחסית צלילו גבוה וחד.
שופר תימני מיוצר לפי דעת הרמב"ם, שגורס שאין לשנות את צורתה הטבעית של הקרן. השופר לא מיושר אלא נחתך קצת לפני החלל של הקרן ובעל מהלך קדח קצר, ולכן מתאפיין בצליל נמוך ועמוק. לרוב גם לא עובר עיבוד חיצוני כלל והקרן נשארת טבעית לחלוטין.
על פי מסורת יהודי תימן משתמשים בשופר איל לא מעובד. לא מלטשים את הקרן ולא מעבדים אותה, משתמשים בקרני אייל גדולות כדי לקבל צליל עמוק.
שופר מרוקאי הוא שופר שטוח מקרן איל, שהכנתו מסובכת ואורכת זמן רב. מקורו עוד בימי האינקוויזיציה בספרד, אז נאלצו היהודים להסתיר את דתם ומנהגיהם והיו משטחים אותו כדי שיהיה קל להסתרה מתחת לבגדים. בגלות ספרד הגיעו חלק מהיהודים לצפון אפריקה וחלקם למזרח אירופה. במרוקו התפתחה תעשיית שופרות ענפה ומשם קיבל את שמו, אך ניתן למצוא אותו גם בקהילות יהודיות בפולין, גרמניה ועוד.
אלה שופרות איל שעוברים את כל שלבי הייצור והבקרה כמו השופרות האחרים, אך בשלב הקדיחה נמצאים משגיחים של הבד"צ. המשגיחים מסתכלים על תהליך הקדיחה ומוודאים ששום שופר לא נפסל. לאחר מכן, לאור מנורה חזקה וזכוכית מגדלת, הם בוחנים כל שופר באופן מדוקדק. על השופרות שעוברים את הבדיקה בהצלחה מודבקת מדבקה עם בר-קוד והולוגרמה (למניעת זיופים). אחוז השופרות שלנו שלא עוברים את הבדיקה שואף לאפס וזה מפתיע את המשגיחים לטובה כל פעם מחדש. מובן שכל תהליך הבדיקה והבאת המשגיחים מייקר במעט את מחיר השופר. איך בוחרים שופר?
הקודו הוא מין של אנטילופה שחיה בחלק הדרומי של יבשת אפריקה. קרן זו יכולה להגיע לאורך של כ-150 ס"מ והיא מרשימה בגודל, בצבע ובצליל. שופר קודו נפוץ בעדה התימנית אשר נהגו לתקוע בקרן זו כיוון שהיה להם קל יותר להשיג את הקרניים הללו מאלה של האיל. הקרן מתאפיינת בצליל עמוק בגלל נפח האוויר הגדול שבתוכה, וכן בטונים שונים (בד"כ 3-2 ואף יותר) שניתן להפיק ממנה.
הראם הוא מין של אנטילופה שנפוץ ברוב יבשת אפריקה, ובעבר היה אף בישראל (כיום ישנו פרויקט להשבתו לטבע בארץ). שופר ראם הוא שחור וישר, בעל מהלך קדח ארוך וצליל שמזכיר חצוצרה. למרות שמבחינה הלכתית הוא כשר, כיוון שהוא ישר ולא כפוף, יש מחלוקת אם ניתן למלא את המצווה ולהוציא באמצעותו ידי חובה.
היעל היא מין של עז הרים, בעלת אזור תפוצה נרחב שכולל את ישראל. כיוון שזו חיה מוגנת, השגת הקרניים שלה היא נדירה, ואפשרית רק לאחר מוות טבעי של החיה. הקרן עצמה מרשימה ובעלת יופי מיוחד. צליל השופר גם הוא מיוחד ונשמע כמו חצוצרה בעלת צליל עמוק.
באמתחתנו סוגי שופרות שונים וכשרים. אצלנו כל אחד מוזמן לבחור את סוג השופר על-פי המסורת והעניין שלו, מתוך מבחר שופרות גדול ומגוון. רק בקול שופר הבית לשופרות כשרים לתקיעה
השופרות בקול שופר מיוצרים בעבודת יד מוקפדת, בבית המלאכה המשפחתי שלנו, תוך שימת לב מרבית לאיכות ברמה הגבוהה ביותר, לכשרות, לקלות התקיעה, לניקיון ולצליל המיוחד. הלקוחות שלנו מספרים שהם מזהים מיד את השופרות שלנו בכל מקום בעולם, כי יש בהם את טביעת היד המיוחדת לנו.
