תהליך הייצור

תהליך ייצור השופר הוא תהליך ארוך שבו ידע, מיומנות וניסיון תופסים מקום מרכזי וחשוב. אצלנו בקול שופר עוברת כל קרן דרך 14 שלבים שונים כדי לקבל בסוף התהליך את השופר המשובח והאיכותי ביותר – צליל נקי, גימור מעולה וללא ריחות לא נעימים שיש ברוב השופרות.

 כדי להבין טוב יותר את תהליך הייצור יש להבין קודם מהו שופר כשר וכיצד מייצרים שופר שיכול להוציא את הקהל ידיי חובה בראש השנה.

  • על פי ההלכה אנו מצווים לתקוע מלכתחילה בשופר של איל. לדעת רוב הפוסקים אם אין קרן של איל, כל הקרניים כשרות בדיעבד  למעט קרן של פרה, בגלל חטא העגל – "אין קטגור מהווה סנגור".

הרמב"ם יוצא דופן בהקשר הזה ופוסק ששופר כשר הוא שופר מקרן של איל בלבד וכל הקרניים האחרות פסולות להכנת שופר: "ושופר שתוקעין בו, בין בראש השנה בין ביובל, הוא קרן הכבשים הכפוף; וכל השופרות פסולין, חוץ מקרן הכבש". (הלכות שופר פרק א', הלכה א')

  • תנאי נוסף הוא שלא יהיה סדק או נקב בקרן שפוסלים את השופר משום שאסור שתהיה בריחת אוויר משום מקום בקרן למעט חלקה הרחב - מהיכן שיוצא הצליל. השופר צריך להיות יחידה אחת שלמה – ללא תוספות וללא מגרעות. אסור לתקן סדקים או נקבים בדבק או בכל חומר אחר – שופר שתוקן הוא שופר פסול. שופר שנסדק ודבקו, פסול; דבק שברי שופרות, פסול.  (ראש השנה פרק ג', ה)

בשנים האחרונות הוצף השוק בשופרות פסולים שמיוצרים במרוקו ובסין ומודבקים כך שרק עין מיומנת בקושי יכולה להבחין בתיקון. לכן מומלץ מאוד לרכוש שופר שיוצר תחת פיקוח.

  • גם ציפוי השופר בכסף או בכל חומר אחר פוסל את השופר מלהוציא ידי חובה –מחשש שמא ישתנה הצליל המקורי של השופר. אנו מייצרים גם שופרות בציפוי כסף, אך הם משמשים בעיקר למטרות נוי ונמכרים עם הדגשה ברורה שהשופר לא כשר לתקיעה בבית כנסת.
  • שופר צריך להיות במידה מינימלית של "מעל שיעור", כאשר שיעור שווה לגודל אגרוף. המטרה היא שיראו את השופר כאשר תוקעים בו. "כדי שיאחזנו בידו וייראה לכאן ולכאן". (הרמב"ם, הלכות שופר, פרק א', ה)

לאחר שראינו מהם המאפיינים העיקריים של שופר כשר נבחן את תהליך הייצור מקרוב.

המיון הקרניים – התהליך מתחיל בבחירת ומיון חומר הגלם – הקרניים. לשם כך נדרשת עין חדה ומיומנת שתדע להחליט אם קרן מסוימת מתאימה להכנת שופר ולאיזה סגנון וצליל של שופר.

הקרניים שמהן מכינים שופרות הן בעלות "זכרוּת" ו"נקבוּת". קרניים אלה מורכבות משני חלקים – העצם שהיא למעשה חלק מהגולגולת של החיה, זוהי הזכרוּת. והקרן שהיא מעין מעטפת שצומחת ומתפתחת יחד עם העצם ככל שהחיה גדלה. כאשר מוצאים את העצם מתקבלת קרן ששני שלישים ממנה חלולים (החלק הרחב) ואילו השליש העליון שלה הוא חומר קרנִי מלא (החלק הצר).

עובדה מעניינת היא שאמנם לא מכל הקרניים ניתן להכין שופר משום שישנן חיות, דוגמת אייל הצפון שהקרן שלהן עשויה עצם בלבד, אולם כל הבהמות המקורננות (כלומר, בעלות הקרניים) הן גם בהמות כשרות.

רוב השופרות עשויים קרן של איִל – כבש זכר בוגר (להבדיל מאייָל שהוא ממשפחת הצבאים). ישנן קרניים נוספות מהן אנו מכינים שופרות דוגמת קרניי "קוּדוּ" – אנטילופה גדולה שחיה בחלקה הדרומי של אפריקה, קרני עז, יעל ועוד שלל קרניים אקזוטיות ממקומות שונים בעולם.

הבאת הקרניים לארץ ממקומות שונים בעולם היא מלאכה לוגיסטית יקרה ולא פשוטה מאחר והקרן אינה "מוצר מדף" שניתן פשוט להזמינו. הקרניים מיובאות מחו"ל משום שבארץ אין כמויות וגדלים מספיקים. לאחר איסוף הקרניים מוצאים העצם מן הקרן ומחטאים אותן בפיקוח ווטרינרי צמוד. חשוב לציין שהחיות השונות אינן נשחטות בשביל הקרניים שלהן, אלא הקרניים הן תוצר לוואי של שחיטת החיה למאכל.

לאחר תהליך המיון שבו מנפים את כל הקרניים הפגומות שלא מתאימות לייצור שופרות, הן מועברות לחיטוי שייחודי לקול שופר –  באמצעות שיטה שפיתחנו אנו מוצאים את הריח הלא נעים שיש בקרן והשופרות שלנו הם היחידים ללא ריח.

יישור השופר – בשלב העבודה הראשון על הקרן אנו מיישרים את השליש הצר של הקרן שעשוי חומר מלא כדי שנוכל לקדוח אותו ולהגיע לחלל של הקרן. היישור מתבצע על ידי חימום של הקרן עד שהיא מתרככת ואז בעזרת מכבש מיישרים את הסלסול שלה ומניחים לה להתקרר. זהו שלב מסובך מאוד שדורש מיומנות גבוהה וכן רגישות רבה מפני שהקרן יכולה להיקרע כתוצאה מהכח המופעל עליה.

כל קרן שונה מרעותה ולכן בכל התהליך נדרשת מיומנות רבה לזהות כל קרן וקרן ולהבחין בגמישות, בעומק החלל, בעובי ועוד מאפיינים רבים כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר מבלי לפסול אותה.

בניית הפייה – הפייה היא לב השופר והיא צריכה להתאים לפיו ולריאותיו של האוחז בשופר .

בניית הפייה היא מלאכה מורכבת ועדינה וישנם הרבה סודות מקצוע בנוגע להכנתה. אנו מייצרים שופרות בעלי פיות שונות – רחבות,עגולות, צרות, אליפטיות ועוד, כדי להגיע להתאמה מקסימלית לבעל התקיעה.

בעלי שופרות רבים גם מגיעים אלינו כדי לשפר את השופרות שברשותם ולהתאימם טוב יותר לדרישותיהם, כולל כיוונון של הצליל. 

קדיחה – קדיחת השופר היא אולי הפעולה שדורשת את המיומנות הגבוהה ביותר – לזהות בכל קרן מחדש היכן נמצא החלל ולכוון את קו הקדיחה בהתאם אליו. ככל שאורך הקדח גדול יותר, כך הקדיחה קשה ומסובכת יותר. תזוזה לא נכונה עם המקדח עלולה לגרום לכך שהמקדח יחדור את דופן השופר ויגרום לפסילתו. לעיתים ישנם שופרות שאורך הקדח שלהם הוא 30 ס"מ ואף מעבר לכך.

ליטוש והברקה – השלב הבא בתהליך הוא ליטוש השופר, כאן מחליטים מה יהיה מראהו החיצוני. כל שופר עוברת 5 דרגות שונות של ליטוש – ליטוש גס, בינוני ועדין ועוד שתי דרגות של הברשה – בינונית ועדינה. לאחר מן עובר השופר שתי דרגות הברקה על גלגלי בד שנותנים לשופר את מראהו הבוהק.

חלק מהשופרות נשארים עם הטקסטורה הטבעית שלהם וחלק מלוטשים עד שהם חלקים לגמרי. כל אחד בוחר את גימור השופר שמוצא חן בעיניו.

צליל השופר – ישנם משתנים רבים בקרן שמשפיעים על הצליל כגון גודל הקרן, עובייה, גודל תיבת התהודה, אורך הקדח ועוד. בקול שופר אנו מתמחים בכיוון ושיפור צלילו של השופר. כתוצאה מהידע והניסיון הרבים אנו יודעים מהו הצליל האופטימלי שכל שופר יכול להפיק וכיצד להגיע אל הצליל הזה. אנשים רבים מביאים אלינו את השופרות שלהם כדי שנתאים להם אותם בצורה המיטבית ונשפר את הצליל.




 

קול שופר
קול שופר, שמעון קינן
מושב גבעת יואב
רמת הגולן , 12946

טלפון : 04-6763307
פקס : 04-6762144
נייד : 050-3732459
זמני פעילות של מרכז המבקרים
08:00 - 16:00 בתאום מראש
08:00 - 13:00 בתאום מראש
סגור

קול שופר הוא מפעל משפחתי לייצור שופרות. המפעל הוקם על ידי שמעון קינן, בעל תקיעה ותיק ובקי ברזי השופר.